בכנס התקיים פאנל בהשתתפות נציגים מבתי ההשקעות הזרים בישראל, עדי ויגודסקי, מנכ"ל UBS ני"ע ישראל, דן הארוורד, ראש מחלקת מחקר, דויטשה בנק ישראל ומיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר בשווקים מתעוררים, מריל לינץ'.

לדברי עדי ויגודסקי, בעולם החדש ההשקעות תהפוכנה לסקטוריאליות ולכן הדבר הראשון שהחברות צריכות לעשות הוא לבדוק היטב את המתחרים בסביבה החדשה: מי הן החברות הבינלאומיות בסקטור, מהם היתרונות היחסיים של החברה, ואיך היא רוצה למצב את עצמה. החברה צריכה לשכנע את המשקיעים החדשים מדוע להשקיע דווקא בה, ומה ייחודה לעומת חברות אחרות בסקטור שלה. לחברות שאינן עונות על קריטריונים של סקטורים קיימים, ממליץ ויגודסקי לנסות למצוא את היתרון היחסי של החברה ולפנות למשקיעים המתאימים לה, כמו, לדוגמה, למשקיעים המחפשים דווקא להשקיע בחברותSmall Cap  או בחברות שמחלקות דיבידנדים גבוהים.

כאשר נשאלו על תחזיותיהם לשוק בעקבות השינוי, השיב גולדברג כי אנו צפויים לגידול בתנודתיות - יציאת כספים החוצה בטווח הקצר ולאחריה ירידה מיידית בהשקעות. עוד הוסיף גולדברג, כי הירידה המיידית בהשקעות, ככל הנראה, תלווה במקביל בכניסה מהירה של משקיעים שרוצים לנצל הזדמנויות במעבר ולקלוט את ניירות הערך שיימכרו. ויגודסקי אינו צופה ירידה משמעותית בהיקף ההשקעות. לטענתו, המוסדיים הישראליים וגם גופים זרים שימשיכו להשקיע בישראל, ינצלו את ההזדמנות לקנייה. גם הארוורד השיב כי אינו צופה שינוי משמעותי בהיקפי המסחר בשנה הבאה.

בתשובה לשאלה, מהו אחוז המשקיעים שמשתמשים ב-MSCI  כ-Benchmark, מתוך 30 המשקיעים הגדולים בכל אחד מבתי ההשקעות, ענו המשתתפים:

גולדברג: "כשני שליש מהמשקיעים שלנו רגישים לשינוי של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח, ואני מעריך כי 85% מהכספים של משקיעים אלה יֵצאו מישראל בדרך זו או אחרת".

ויגודסקי: "מבדיקה שעשינו מול 20 מהלקוחות הבינלאומיים שלנו הפעילים בישראל, רק כ-30% ציינו כי השדרוג ישפיע. הרבה גופים פשוט יעבירו את ההחזקות בתוך אותו גוף, לקרנות המשקיעות בשווקים מפותחים או אחרות".

הארוורד: משקיעים בארה"ב מסתכלים יותר על MSCI World, ההסתכלות שלהם היא גלובלית. משקיעים באירופה מסתכלים יותר על מדדי המדינות המתפתחות והמפותחות ולכן יותר רגישים לשינוי. מבדיקות שערכנו מול משקיעים שלנו, כ-60% עדיין לא יודעים מה יעשו בעקבות השינוי ולכן איני צופה שינוי דרמטי.
 
לגבי המלצתם להתנהלות החברות בתקופה הקרובה, אמרו משתתפי הפאנל כי אין ספק שהשינוי המשמעותי הוא מעבר מקבוצות משקיעים המתמחים בשווקים מתפתחים ובוחנים את החברות הישראליות על רקע היותן חלק ממדינת ישראל  וכלכלתה, אל קבוצות משקיעים חדשות הבוחנות את החלטות ההשקעה שלהן באופן שונה. הגורם הסקטוריאלי הופך לגורם משמעותי, והחברות  הישראליות ייבחנו מעכשיו ע"י המשקיעים בהשוואה לחברות בינלאומיות הנמצאות באותו תחום פעילות. דן הארוורד ציין כי אחד היתרונות של השוק הישראלי הוא בסיס משקיעים מוסדיים חזק, התורם ליציבות, ולכן חשוב להתמקד בהם, להתחזק בבית ואח"כ לצאת החוצה, לאתר אנליסטים מחו"ל ולחשוף בפניהם את החברות. "יש להתייחס לקשר עם משקיעים זרים כאל ריצת מרתון. מדובר בדיאלוג לאורך שנים. המשקיעים בוחנים מאות חברות בשנה, והם יודעים  לזהות מי 'מנסה למכור' ומי מדווח אמת".

מיכה גולדברג: "העצה שלי היא להגדיל סחירות, בכל דרך שבה ניתן, שכן זהו הגורם העיקרי ליכולת של משקיעים גדולים להשקיע בחברה". עצה נוספת שנתן גולדברג היא להכיר את השפה של המשקיעים במדינות המפותחות. דוגמא להבדלים בין שני סוגי המשקיעים קשורה לטווח ההסתכלות, רוב המשקיעים במדינות המתפתחות מסתכלים על טווח של שנתיים קדימה ובשווקים המפותחים קיים פוקוס על הטווח המיידי והנראה לעין.